כמה מילים אודותיי


שמי נעמי, מורה ומטפלת בזן-שיאצו למעלה מ 30 שנה.
כשפגשתי את דרך הריפוי של זן-שיאצו, התמסרתי כולי והיה לי ברור שבזה רוצה לעסוק בחיי.

במהלך השנים נפתח בי ערוץ הריפוי באמצעות צבעים ותבניות אור שהשתלבו בטבעיות
 בקורסי הזן-שיאצו שלימדתי במהלך למעלה מחצי יובל.

כשהתחלתי ללמוד זן-שיאצו, מאד ביקשתי להכיר לעומק את הרפואה הסינית והאופן בו היא מתבוננת על העולם.
ניג'ל, המורה היקר שלי, הסביר בעדינות שביפן, תלמידי זן-שיאצו אינם נחשפים לתאוריה לפני סיום שנתיים ראשונות.
כי מה שחשוב בהכשרת מטפלים הוא יכולות החישה של הצ'י במרידיאנים. כלומר, מטפל שחש צ'י, יטפל טוב יותר ממטפל שיודע תאוריה, 

כמורה, מהרגע הראשון, אני עובדת עם תלמידי על החיבור. להיות בתדר גבוה ובנוכחות ולאפשר לצ'י לזרום דרכם.

מתוך הידע שהצטבר וקיבל הוכחות מדהימות באפקטיביות שלו, יצרתי שיאצו במימד אחר - Iro Shiatsu

מסע הגילוי של עבודת הצבעים והצורות, שהיום נראית לי כבר כל כך ברורה וטבעית, מחזיר אותי למשפט מהספר הנסיך הקטן.
"הדברים החשובים באמת סמויים מהעין ואין לראותם היטב אלא בלב בלבד"

כשאני מתבוננת היום מתוך הלב אל המרחב הפנימי שבתוכי, מתקיים מארג שלם מלא צבע ותנועה.
זהו מארג היקום והקיום, בו ניתן להשתמש לריפוי של האדם, האדמה והפלנטה.
את המארג הזה אני מעבירה ומנחילה לתלמידי בקורסים שאני מלמדת.


הסיפור שלי מתחיל בקיבוץ אלונים.

בכיתה א' כשנהייתי גדולה והפסיקו החיבוקים של המטפלות,
למדתי לקבל את החיבוק מהטבע סביבי. מהיער, הפרחים שחזרו כל שנה,
לבלוב האלונים באביב וריח הגשם. שם גם חוויתי לראשונה את הדבר החמקמק שנקרא אנרגיה.
חשתי בברור את השמחה ביער לעומת העצב במקומות אחרים.
הבנתי שזה קשור במחשבות וברגשות של האנשים.

ואז בגיל 20, "זכיתי" בסרטן. זו אכן היתה זכייה כיוון שדרך המחלה הבנתי שהתנהלתי לא נכון מבחינה רגשית.
התחייבתי לא להגיע יותר לעולם  למחוזות הרגש שיצרו את הסרטן בגופי. 

כשהשיאצו דפק בדלת, התמסרתי. מהרגע הראשון היה לי ברור שזה מה שאעשה בחיי.
כשהתחלתי ללמד ולעבוד עם קבוצות, הבנתי שיש כאן מתנה ייחודית. זכיתי.
בשלב מסוים בהתבוננות לאחור, קלטתי שכל השנים התחנכתי אצל מורים שהיו משכמם ומעלה,
 זו היתה מתנה נפלאה שהכינה אותי לתפקידי בעולם.